ערן שדר

עפר הוא לדעתי אחד מהמורים הטובים ביותר בעולם באמנות הטאי-צ'י. אמנם לא ערכתי סקר השוואתי אבל כל מי שנוכח בשיעוריו יוכל מהר מאוד להבחין בעומק העצום בו מלמד, לעיתים קרובות תלמידיו נפעמים נוכח מה שנראה כקסמים או כוחות שמחוץ להגיון או לטבע.

פעמים רבות בעוד אנו מנסים לאחוז בדבר החדש שלמדנו הוא מקפיץ אותנו, מבלי להשתהות, לרמות גבוהות, עוצמתיות ומעודנות עוד יותר. שיעורים רבים מסתיימים בהתרוממות נפש. את כל זה הוא עושה בפשטות כובשת, בהתמסרות שאין בה רצינות יתר, וללא שמץ של התנשאות.   

אני שחקן, קומיקאי ותסריטאי ועפר הוא אחד המורים הטובים ביותר שהיו לי למשחק וליצירה מכיוון שהוא מלמד את השורשים האנרגטיים שמרכיבים יוצר או שחקן טוב: נוכחות, שחרור, הקשבה, היכולת לעזוב את השכל, לקבל ולתת באמת, ועוד.

עפר מקפיד לחבר את לימוד הטאי-צ'י לחיים עצמם. לא פעם כאשר אנו חוקרים תנועה או חיבור תנועתי בין תלמידים מקביל עפר את העניין לקשיים בהם אנו נתקלים בחיינו. תובנות לגבי בעיות בחיי עלו מאליהן תוך כדי שיעורים משאירות אותי תוהה: אם ידעתי את זה איפה זה היה? כיצד לימוד תנועה מסוימת חושף בפני את התבניות שאני נושא איתי גם בעניינים ארציים כגון זוגיות ופרנסה?  

כתלמידו של עפר יותר מ-13 שנים אני יוכל להעיד כי השיעורים איתו הינם עדיין חוויה מרעננת ומסקרנת עבורי וזאת מכוון שעפר לעולם אינו מתקבע בשכלול אינסופי של טכניקה או אנרגיה כזו או אחרת אלא כשילוב בין ילד שובב למדען חוקר הוא פורץ את גבולותיו וגבולות תלמידיו לעבר הלא נודע.